משהו לא עובד בבירת ארצות הברית.
לפני שנתיים, הם היו אחת מ"קבוצות העתיד". ג'ון וול, בראדלי ביל, מרצ'ין גורטאט, הרוקי אוטו פורטר, כל אלה הראו סימנים של קבוצה עם עתיד מבטיח שתתחרה חזק במזרח, ואולי אפילו תהווה תחרות למפלצת הדורסנית של קליבלנד. הם היו מרחק 2 משחקים (או פציעה אחת) מהגעה לגמר המזרח, ובאו בתחושה אופטימית לתחילת העונה הקודמת.
פתאום משהו התקלקל בקבוצה. ההגנה וההתקפה נחלשו, ביל נפצע (כרגיל), וול ניסה (ונכשל) לסחוב את הקבוצה על כתפיו, והקבוצה פשוט נראתה רע.
ארני גרונפלד, הג'נרל מנג'ר של הוויזארדס, ראה את הבעיה והחליט שלא להיכנס ללחץ. "זאת נפילה חד פעמית", הוא בטח אמר לעצמו. אז הוא החליט לבצע שינוי ולהחליף את המאמן רנדי וויטמן בסקוט ברוקס, הידוע בטקטיקת "תנו את הכדור לווסטברוק ודוראנט ונקווה לטוב" מימי אוקלהומה.
לאחר השינוי הזה ועיבוי הסגל עם יאן מהינמי שסיים עונה טובה באינדיאנה, שביב תקווה נכנס לחייהם של אוהדי הקבוצה.
ואז התחילה העונה.
הקבוצה התחילה את העונה עם 2 נצחונות מתוך 8 משחקים, בעוד היא מציגה כדורסל זוועתי בשני צידי המגרש. נקודת האור היחידה הייתה אוטו פורטר שהעלה את משחקו מדרגה והחל לבסס את מעמדו כצלע שלישית יעילה בקבוצה. אבל מה עם הצלעות האחרות?
ביל התחיל את העונה בתור הצל של עצמו, כאשר מלבד כמה הבלחות פה ושם הוא לא תורם מספיק. וול ניסה וניסה אבל גם הוא הבין שלבד הוא לא יכול לסחוב את הקבוצה.
בקבוצה שבה נמצאים אחד מהרכזים הכי טובים בליגה וחובר אליו סקורר, אשר ביחד מרכיבים את אחד מצמדי הבק-קורט הכישרוניים ב-NBA, לא הגיוני לראות יכולת חלשה כזאת וכמות הפסדים כל כך גדולה. ניתן לומר בפירוש כי השלם קטן בהרבה מסך חלקיו.
למרות הנזכר לעיל, עדיין יש טיפה אופטימיות בקבוצה. ככל שעוברת העונה השחקנים מתחברים לאט לאט וכרגע הם מנסים להתאושש מפתיחת העונה הנוראית ולחזור למירוץ לפלייאוף. ההגנה עדיין בשליש האחרון בליגה, אבל ההתקפה הולכת ומשתפרת ככל שהזמן עובר.
וול וביל מובילים כצפוי את ההתקפה בנקודות עם עזרתם של פורטר, מרקיף מוריס, גורטאט ושאר הספסל, והשיפור הזה בהתקפה הוא הגורם העיקרי לנצחונות האחרונים של וושינגטון: הוויזארדס ניצחו 5 מתוך 7 המשחקים האחרונים, וגם בהפסד לאורלנדו ג'ון וול התפוצץ עם 52 נקודות והראה למה הוא מסוגל.
ברוקס הראה בעבר שהוא יכול לעבוד עם רכז אקספלוסיבי וסקורר מדופלם לידו, ואמנם וול לא ברמה של ווסטברוק וביל רחוק מלהיות דוראנט, אבל אני מאמין שהקבוצה תחזור לרמה סבירה של כדורסל.
הבעיה היא שלוח המשחקים הקרוב שלהם רצחני, וכולל מפגשים קשים עם הקליפרס, הבולס, פעמיים הבאקס ועוד.
היכולת כנראה תעלה בזמן הקרוב, אבל ההפסדים יגיעו, מה שעלול להוריד את המוראל בקרב חברי הקבוצה ולהחזיר אותה לבינוניות בה היא נמצאה שנה שעברה.
נקווה שזה לא יקרה.
הייתה תקופה לפני איזה 3 שנים, שחשבתי שיש בהם משהו.
ואז ראיתי את המשחקים שלהם בגמר המערב או חצי גמר המערב (לא זוכר), נגד אינדיאנה או אטלנטה (שוב אינני זוכר), סדרה בה כל קבוצה ניסתה להפסיד ככל יכולתה ולהיות רופסת יותר וזו שהצליחה פחות בכך עלתה.
אז הבנתי שיש להם בעית אופי רצינית (בנוסף לכך, שמתי לב אז שבעונה הרגילה, כל פעם שהיה להם צ'אנס לעלות מעל 50% ניצחונות הם תמיד הפסידו).
מאז הם רק בדרך למטה בכל עונה שחולפת.
רנדי וויטמן היה מאמן מוגבל וחסר מעוף, והחליפו אותו בגירסה משודרגת (לרעה).
בעיה עיקרית נוספת היא ג'ון וול. הוא לא חומר של שחקן שמוביל אותך להישגים, הפיפי עלה לו לראש מאוד מהר ומאוד חזק, הוא פלאשי ומרהיב לעיתים אבל מדובר בדוגמא מובהקת של המשפט "אל תסתכל בקנקן אלא מה שיש בתוכו", ובתוכו, בסופו של דבר, אין הרבה.
היה רעיון מאחורי ההחתמה של ברוקס שהוא להשפיע על דוראנט בן העיר להגיע
די ממצה את הקונספט השגוי של הקבוצה
הם פתחו 8-2 ומאז הם 6-9 , לא הייתי ממהר להספיד אותם
מסכים ,נראה שהעניינים התחילו להתחבר שם, אוטו פורטר ג'וניור הוא נקודת אור מבחינת קפיצת המדרגה שעושה מתחילת העונה.
לוח המשחקים הקשה יחסית באמת בזמן הקרוב יראה לאן הפנים הולכות האם לפלייאוף או לפירוק והרכבה בקיץ.
חייבים לקבל החלטה ולפרק את העסק אבל איך שאני רואה את זה הם די נתקעו עם החוזה של ביל ואף אחד לא ירצה לקחת אותו עם החוזה הזה והגוף שלו ולכן הייתי עושה טרייד על וול שאז הם לפחות יכולים לקבל משהו ראוי
יופי של יומן, המון תודה לך.
תודה. ברוקס מאוד מאכזב אותי כרגע.
חשבתי שעם הניסיון שלו עם שני כוכבים עם אגו בשמיים הוא ידע לנווט בין וול לביל.
וול נראה שפשוט לא רוצה להיות שם וזה קצת בעייתי שהכוכב שלך משחק ברוגז.
תודה על היומן.
אני מסכים עם מידן – עוד מוקדם להספיד אותם'
צריך לתת לברוקס קצת זמן.
בשנה שעברה הת'אנדר (עם דונובן, מאמן חדש) פתחו את העונה עם 7 – 6 אחרי 13 משחקים. הם כבר הובילו 3 – 1 בגמר המערב.
פורטלנד היו עם 20 הפסדים אחרי 31 משחקים, בעקבות עזיבתו של אלדרידג'. הם העפילו לפלייאוף.
קבוצות שעוברות שינויים מהותיים צריכות סבלנות.
אבל הם כבר כמה שנים בדעיכה מתמשכת
תודה על היומן. משהו בהחלט לא עובד שם ואני מאשים את השחקנים. לא ברור לאן הקבוצה הולכת (ברור שהיא לארצה לזום מקום, השחקנים מרויחים הרבה ולא ממהרים לשום מקום).
אני נוטה להסכים עם האשך טמיר, המגמה הכללית היא ירידה
יומן מצויין. קצר וקולע, והכותרת מספרת את כל הסיפור. אין צורך להוסיף הרבה.
אבל גם אני בדיעה שמוקדם להספיד אותם.
תודה לכל המגיבים.
אני מסכים שתיאורטית אי אפשר להספיד אותם כל כך מוקדם, אבל אני לא חושב שיש להם את "זה", את הדבר שיש לקבוצות ולשחקנים גדולים שגורם להם לקום מהרצפה ולנסות חזק יותק. אני מאמין שברגע שהם ייכנסו לרצף משחקים לא טובים הם לא יצליחו להתאושש.
אחלה יומן. לדעתי הפיתרון הוא טרייד של ג'ון וול לפליקנס על הולידיי, הילד, ג'ונס, דיאלו וכמות מסחרית של בחירות דראפט.
וול עוד צעיר ואפשר לנסות לבנות סביבו משהו אחר. בכל דווקא למרות כל הפוטנציאל הוכיח שהוא לא עומד בעומס של עונת nba .
לא הייתי מנסה להיפטר מוול כל כך מהר
טרייד להביא את קאזינס מסקרמנטו, אפילו בויתור על בית שרק נפצע. אולי איחוד של וול וקאזינס יוציא את המיטב משניהם סוף סוף
האמת שהייתי שמח לראות דבר כזה, הייתי מעביר את ביל גורטאט ואוברה גוניור תמורתו בנוסף לאיזו בחירת דראפט שכוחה. הוא בהחלט שווה את זה ואני חושב שזה יוציא מוול וקאזינס את המיטב
הבעיה של וושינגטון היא לא וול או ביל או פורטר או גורטאט לטעמי, מבט קצר על הממוצעים מראה שהם בסדר ועושים את העבודה
מוריס לטעמי די חלש העונה
הספסל כמעט ולא קיים (ותודה לאוברה גוניור שהתעורר טיפטיפה במשחקים האחרונים)
מאמן עציץ שלא שווה כלום לדעתי
אבל הבעיה העיקרית היא ההגנה
קבוצה עם וול שהוא רכז הגנתי טוב לפי דעתי, עם שחקנים הגנה סבירים ואף למעלה מזה (פורטר מוריס וגורטאט) לא צריכה להיות בתחתית דירוג ההגנה. זה פשוט ביזיוני וזה מראה על שני דברים – קבוצה לא מספיק מאומנת, וחוסר כימיה או רצון לשחק ביחד
שיפור של אחד מהם יביא גם לשיפור של השני, ולניצחונות. הקטע ששניהם לא כנראה הולכים להיות מתוקנים בזמן הקרוב, אלא אם כן מישהו יתעורר על עצמו ויחליט להביא מאמן שוטר כדוגמת תיבודו או סקוט סקיילס שיעיר קצת את הקבוצה הרדומה הזאת
כי הפוטנציאל להיות קבוצת חצי גמר מזפח ולמעלה מכך עדיין שם
תודה על אחלה יומן. אני דווקא מעודד מהיכולת שלהם בשבועות האחרונים. וול וביל מעולם לא שיחקו טוב יותר והקבוצה מנצחת לא מעט. קאזינס בהחלט מתאים להם ויהפוך אותם לקבוצה טובה מאוד. אם ביל יישאר בריא הם בהחלט יכולים להגיע לפלייאוף. זה לא שפערי המיקום במזרח כאלה גדולים..
השחקן הכי יציב זה גורטאט. הוא הסנטר שנראה הכי מפחיד בליגה כבר כמה שנים ברציפות….
לוושינגטון יש חמישיה חזקה מאוד עם בק-קורט של שני מתנקשים שכירים. הבעיה, שאין ספסל, והכל צריך לתקתק יופי, וקודם כל היחסים בין וול לביל.
למשל הלילה, משחק נהדר עם הקליפרס. ביל היה אדיר, וול נתן את שלו, פורטר מניה בטוחה השנה – סופסוף מתחיל להצדיק את בחירת הדראפט שלו – והאח מוריס היה האקס-פקטור. גורטאט, הוא תמיד בסדר.
מעבר לזה, אין כמעט כלום. מספיקה חריקה ואין בק-אפ, והכל צונח, גם מנטאלית.